מטיב לכת

ידוע לי שתדמית רב משקלה והבקשה להרפות לנקות מחשבה גדושה בחשדנות וכך מקובעת התדמית יותר. שורו והביטו רבותי וגבירותי אחים ואחיות, אין ולא יתכן, חלק אנו במבוך העולם ועד מתי נירא וממה נפחד. האם לעולם נישא את עוולות העולם לטובת צדקת מצפוננו. מתי נשתחרר ובעוצמתנו נבטח. התורכי בסבך שלטונו, הבריטי בשיטת משילוטו ועכשיו בעשורים האחרונים צפון אמריקאים העתק הדבק חושבים שאנו. נשיל את העבר ולא נשכחו ורק אז נוכל להיות היום, הלו איין תסבוכת קפקאית וחניקת האזרח אלא מימים של לפני, די שבע העם ומאיתנו העולם, קומה התנער שבט ישראל, זקוף קומה למחרחרי עם, עוט על בית הנבחרים הצת אש הנורמליות, להבת העכשווי. גורו לכם צבאות פקידים המתראים במה אם! חזקים אנו חזקה האומה וחזקה המסורת, זהו! איומי חרון, הפחדות באויב, משמצות ממחנות ונתקענו בגטאות ושוב בנינו מרווחים והרוב שורדים בגמגום, מתחת, מתחת לקלגסות אנחנו הנוגסים בעצמינו ונמשכים להתקעות במחיאת כפיים של מנהיגים נלוזים ובני עדתם עיוורים ונותפי ריר שאם וקרוב יהפך לדם. הלך עליינו הלך

זֶהוּ שִׁישִּׁי

פָּשׁוּט הוֹלֵךְ עִם מִטְעָן כְּבָר עֲרֵמוֹת שֶׁל זְמַן

נֵעָלֵם מֵעַצְמִי מֵרָחוֹק בָּאֱמֶת טַלְלֵי עָשָׁן

מַבְטִיחַ לִמְרוֹחַ עַל פְּנֵי דַּף מִילּוֹת כָּלְשֶׁהֵן

מַחְשָׁבָה דֵּי מִתְרוֹקֶנֶת דִּמְיוֹנוֹת בְּשֶׁלָּהֶם

בּוֹדֵק אֶת עַצְמִי דֵּי מַזְנִיחַ הַפֶּרֶק הַהוּא

מַבְחִין שֶׁנִּתְקַע עַל מַסְלוּל שָׁטוּחַ כָּלְשֶׁהוּ

הָאֱמֶת מְעוּנְיָין לְהַחְנוֹת טְרִילְיוֹן שָׁנִים לִמְנוֹחָה

יוֹרֵד מִפַּרְשָׁנוּת שֶׁל נֵבִירָה בְּזֶה רַק חוֹסֶר בְּרָכָה

מַצְדִּיק עַצְמִי אוּלַי גֵּאֶה עַל לְקִיחַת הַכֵּן

אֲפִילּוּ יוֹדֵעַ שֶׁהֲלִיכָה בַּשּׁוּלַיִם מִתְקַנֵּא בְּאוֹמְרֵי אָמֵן