חֲנָיָה

חִלַּקְתִּי אֶת אֲהוּבוֹתַי בֵּין יַבָּשׁוֹת
לֹא דִּלַּגְתִּי עַל אַפְרִיקָה בְּדִמְיוֹנִי
רָדְפָה אוֹתִי תָּמִיד כְּתַכְשִׁיט
יָפֶה כָּל כָּךְ שֶׁאִם תִּיגַע יֵעָלֵם קִּסְמוּ
בְּאַסְיָה שֶׁלִּי הַקְּרוֹבָה כָּל כָּךְ
נָדַדְתִּי וְלֹא עָצַרְתִּי דַּיִּי
אֵיךְ תַּחֲנֶה יָרֵאתִי מֵהַנָּדוּד
כָּל כָּךְ הִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר
בְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה בְּאָמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית
לִבִּי לֹא נְאַתֵּר אוֹ סֻלַּק בְּמּחִי
וֵּטָּלטָלַה אוֹחֶזֶת אֶת תַּאֲוַת הַקֶּבַע
חָנֶּה חַנֶּה אַיֶּיךָ תִּשֵּׁעֳט לְאָן תִּפְנֶה
מִתְגַּעְגֵּעַ לְמָקוֹם לֹא נוֹדַע
גַּם שָּׂם וּלְשָׂם תָּשׁוּב
אַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת חַנֶּה

בוהוריים

האם זאת צלחת אביבית או בריאותית או צנועה ואולי עשירה ואיפה כוס המים והתה והעוגה של אחר כך משהו חסר וזה לא פיסוק אך ראו את צבעי הפשטות של ארוחה טובה כמובן בעיני אין מה להלחץ הכל פשוט ולא מנקר

אִילָנָה

הָאֱמֶת עַל רָצוֹן הָאָדָם
בְּיוֹם חָרְפִּי אָפֹר רָטֹב וְקַר
מוּסִיקָה קְלַסִּית כִּמְעַט וְאֵין מִלִּים
הַלֵּב מִתְגַּעְגֵּעַ לְמַגָּע עָרֹם
כַּף הַיָּד מַרְגִּישָׁה
דְּרִיכוּת רַכָּה מְרַגֶּשֶׁת נְעִימָה
כִּמְעַט מִשֶּׁכָּרַתָּ
הַמֶּרְחָק נֶעֱלַם בְּהִתְרַגְּשׁוּת הַדִּמְיוֹן