אריגי תוצרת ארצינו

הלכנו לראות התערוכה על או לזכר אתא, פאר היצירה שאין לה מקום כי אין כבר חזון
המון גשם ירד אני מקווה שהחזירו את הילדים מהגן ומבית ספר בזמן
מחיתי דמעה, בסרט הראו ניצול שואה שאמר שהיה והיה ומפה לא יזוז- זז
שבוע לפני בכיתי את רבין וקצת גם אותי, מחפש עבודה
פאר היצירה שאין לה מקום כי אין כבר חזון
מותר להגיד טעיתי, אסור, היה, אסור, עשיתי, אסור
נדמה לי שסבתא, השניה, תכננה את ה"חנות " בתחתונים האפורים
אילו שתאמו את הגופייה וכובע הטמבל
לקיץ

קיץ

הלכתי בגשם, ניסיתי להבין
מחשיך מוקדם, כולם מכונסים
במדרגות, אישה החליקה, מיד עזרו לה
התנור, מחמם תמיד רק צד אחד
משכתי את שולי המעיל, הדקתי את הכובע
זנקתי מעל לשלולית, אוטו טס וכולי נרטבתי
האם הנהג חייך
אני אוהבת את החורף, מכחיש ששמעתי
נכון, התחבקנו ובשמיכה בראנו שמחה
יד ביד נאחזת, לא לפול, לא להאבד, למהר ולהאט, לכוון
קר

נרצחנו אז

	יצחק רבין נרצח ב-4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בת"א בידי מתנקש ישראלי במהלך עצרת הזדהות עם תהליך השלום

מחפש עבודה בכל דבר ובכל מקום

 גיל גלעד                                                          (054)7355822 •  gillosh@gmail.com                             

מגורים: ירושלים. ת.ז: 051397750

         אקדמאי בחינוך, עם קורסים והכשרות בתחום, מעוניין להשתלב במשרה ניהולית במרחב הקהילתי-חברתי-חינוכי.

         ניסיון בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות בספקטרום נרחב של גילאים ובסביבות עבודה מגוונות.

         אידיאליסט, פעיל בקהילה ומכוון אנשים, בעל יכולת ניהולית מוכחת ותקשורת בינאישית טובה. אנגלית ברמה גבוהה מאד.

השכלה:  B.Scחינוך תעשייתי (Industrial Education) - Iowa State University, USA (1980).

קורסים והכשרות:

קטלוג למתקדמים, מכון מופ"ת, תל-אביב (2011) | ביבליותרפיה לגיל השלישי – בי"ח שערי צדק, ירושלים (2009).  

גישור ומניעת אלימות במערכות חינוך וקהילה, מכון ואן ליר, ירושלים (2001) | הכשרת מחנכים לחוויה הישראלית, מלי"ץ (1993).                                          

ניסיון תעסוקתי:

2010 - כיום: ספרן | המכללה האקדמית להנדסה בירושלים

2009-2005: מנהל מאפיית 'הבחירה הטבעית', ירושלים

·       ניהול מאפייה ייחודית המספקת תוצרת טבעית ללא תוספות.

·       ניהול 20 עובדים (לרבות בעלי צרכים מיוחדים): קליטה, חניכה, הטמעת נהלים, סידור עבודה, ניהול משימות.

·       האצת פעילויות שיווק ומכירה וניהול פעילות פרסומית בעיתונות הכתובה ובאינטרנט.

·       ניהול קשרי ספקים – ניהול מו"מ ברכש חומרי גלם וסגירת הסכמים משופרים. הקטנה מוכחת בעלויות

·       ניהול ובקרת תקציב הכנסות / הוצאות, ספירה ואיפוס קופות, העברת תשלומים ודיווח לבעלים באופן רציף.  

·       עמידה מוכחת בביקורות משרד הבריאות. השגת רישיונות ועמידה בתקני מכבי אש וחברת חשמל.

·       ניהול כלל הגורמים הביצועיים בשטח ובפעולות השיפוץ וההרחבה.

2005-2000: מורה לעברית בבי"ס יהודי בשכונת מלרוז פארק | פילדלפיה, ארה"ב

1998-1985: שליח הסוכנות היהודית במחנות הקיץ "רמה" בארה"ב

·       הוראה בלתי פורמאלית במחנות קיץ לילדים אמריקאיים עבודה גם עם ילדים ובני נוער מיוחדים.

·       העברת סדנאות ופעילויות העשרה בשפה העברית ובאומנות.

·       הפקת אירועים בעלי צביון יהודי וישראלי וקירוב לבבות.

2000-1980: חבר ב"אגד", שותף בהנהלת פרויקטים בקהילת ילדי "אגד"

·       הפעלת מערך רחב היקף של קייטנות ופעילויות לילדים במגוון גילאים (סך כולל של 900-500 חניכים).

·       כתיבת תוכניות עבודה: קביעת קונספט, תכנים ואופי פעילויות, הקצאת משאבים וניהול תקציב כולל.

·       ניהול וגיוס מדריכים ומפעילים, הכשרה, ליווי ופיקוח מקצועי בשטח.

·       ניהול וביצוע התקשרויות עם ספקים ונותני שרות (קייטרינג, שמירה, הסעות).

פעילות קהילתית:

2011 - כיום: מבקר תוכן | מרכז תרבות "בית אבי חי", ירושלים

                                   מרכז תרבות שמטרתו לעסוק בנושאים מרכזיים ותחומי המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית.

·       צפייה ביקורתית במופעים והצגות, כתיבת ביקורות והעברת משובים לצוותי הפקה ושחקנים.  

שרות צבאי: שרות מלא בחיל הנדסה וחיל האוויר.                                                                     ** המלצות יינתנו עפ"י דרישה

עצות

כך זה וקל לתת עצה לאחר ואני נימנע מלפרוס פח יקוש לחבריי שלא יתנו לי עצה שמה אשאל אותם כיצד לישמה או  והאם הם באמת היו נוהגים כך, לפי עצתם

לים המלח גלשנו לשעתיים, העדרים החלו נאספים למיכלאות, גלים גולשים לאוהלי קידר והים עטף אותנו והציפינו, שמנוני הים, בוצו, האויר מלא בברום  כך דיוחה אם אחת, מרגיע כזה, ההרים האדימו, השמש נאלמה למערב. חזרנו

  והנה חוגגי ההקפות  השניות באויר קר וצלולל שמרומם שמחה, שמחת עם רוקד עם ספר, עם רוקד עם ספר, קסם

שוב בדרכים

בלי ניקוד והצטעצעות. פיטרו אותי, אתמול.   חארות... בצורה לא הגונה ותאמרו בטח, מה הוא יכול להגיד. הרבה יש לי בבטני וחלק רב יש לי כלפי השיטה והממסד- מותר לי לשפוט בגילי ולמרות הטעויות הנחרצות שעשיתי בחיי. טעויות שפגעו במישפחתי- ילדיי ובי.   באיש לא פגעתי ובהמכללה האקדמית להנדסה ירושלים,  קיבלתי עבודה ביושר ובצדק והועפתי משם בכיעור וברשעות, בקוטן של אנשים בדריסה.     עכשיו אני למקלחת, לפרופיל, לאן אלך? ל"לישכה", בכף, להבין את זכויותיי ולדעת שיש לעבוד בכדאי למצא עבודה- כמה נדושות המילים. אסור להתבשל במיץ אלא תמיד לעשות ולא קל הדבר.  ישנם אנשים אוהבים ותומכים כאלו מרחיבי לב- אנשים אמיתיים ולא צדיקיי לב לעצמם שמתגרדים וראשם לשמיים בהצדקות ייתר.    אתם האוהבים והיודעים והמחבקים חברותכם מרגשת אותי לדמעות, מה יש, מותר, בריא ונקי לבכות, בכי טהור ולא מרחם.
אכתוב על יותר מעשים ופחות רגשות
מוטב כך

נֶעֶלְמָה אֲמִתִּית

בְּעֶרֶב קֵיצִי אֶל מוּל יָרֵחַ מָלֵא
מוּסִיקָה שֶׁל גַּעְגּוּעַ לְאֵין מִלִּים
לֵּב מִשתוקק לְמַגָּע עָרֹם
כַּף יָּד מְלַטֶּפֶת
זִכָּרוֹן מַגָּע רַךְ
מֶרְחָק רַב מִמְּךָ אֵינוֹ קַיָּם
אֵין מֶרְחָק כִּי אֵין מִלִּים
כַּף יָדִי חֹפֶנֶת אֶת אָשְׁרֵנוּ
רֶטֶט לֵב נִשְׁנָק גָּרוֹן
הִתְרַגְּשׁוּת כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ
יָדִי הָאַחַת בְּרַעַד אֵלַיִךְ תוּשָׁט
יָד שְׁנִיָּה דִּמְעָה תִּמְחֶה

הסופר יורם קניוק זכה ביום רביעי 23.03.11

בפרס ספיר על ספרו "תש"ח" שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים. קניוק דיבר בנאום קבלת הפרס על כך שהמלחמה של הפלמ"ח שעליה כתב בספר היתה מלחמה יהודית. יורם קניוק, למה התכוונת כשאמרת שהמלחמה של הפלמ"ח היתה מלחמה יהודית? "חלק מהפלמ"חניקים לא יאהבו לשמוע את זה, אבל הפלמ"ח היתה חטיבה יהודית מאוד במובן העמוק שלה, לא במובן הדתי. יש ביהדות עוד משהו מלבד הדת, לדת היתה תרבות שאיננה היום. היהדות נהייתה גזענית ורבנית. היהדות הרבנית לדעתי חיסלה את היהודים, אין פה לאום יהודי, אין פה עם יהודי, יש פה רק דת שהולכת ומסתאבת. "אני חושב על היהודים שהיו עם שרדן, ממזר, פיקח וזהיר. עם שידע לשרוד, ידע להיות חכם, כך היה גם הפלמ"ח. הפלמ"ח היה יותר חכם, יותר נועז, אבל לא היו לו כלים, טנקים ותותחים. התברר לי פתאום שאנחנו
נהיינו יהודים תוך כדי מלחמת תש"ח. אחר כך כשעבדתי על האוניות פגשתי את היהודים ניצולי השואה והרגשתי את הקשר הזה איתם". בזמן שזכית בפרס ספיר עברו בכנסת חוק הנכבה וחוק ועדות הקבלה. "בדיוק על זה אני מדבר. כל החוקים שעברו בזמן האחרון הם חוקים שהיו פעם חוקים נאציים נגד העם היהודי. "היום בונים ביפו בית ליהודים בלבד. מה היה אומר ביבי אם היו אומרים שנבנה בית בניו יורק לנוצרים בלבד? היו פה הפגנות ברחוב. אנחנו נהיים יותר ויותר גזענים. הם הורגים את היהדות, הם לא רוצים לקבל פה לאום יהודי. אני רוצה לצאת מן הדת ולהיות בן הלאום היהודי. הרבנים מדברים בשם העם היהודי אבל רוב העם היהודי לא מקובל עליהם. היהודים הם כל מיני דברים, הם פרוגרסיביים, הם רפורמים, יש כל מיני צורות אבל בשביל הרבנים זה לא מקובל. "הם מדברים על דם טהור, מדברים על דם יהודי, רק בגרמניה דיברו על טוהר הדם. בטח שאני מזדעזע מזה. כשאני אומר יהודים אני מתכוון למשהו אחר לגמרי, אני לא חושב שהרב ליאור וכל אלה הם יהודים. הם פגאניים, הם הפכו את הארץ לקדושה, את האדמה, הם אוכלים אדמה, אוכלים אבנים של ארץ ישראל, הם באקסטזה מזה. כל זה לא היה פעם ביהדות". אתה מיואש? "יש פה מצב מאוד מסובך. מצד אחד יש חברה חילונית שעושה דברים מדהימים במדע ובהייטק ומצד שני יש לך פה אנשים שחיים כמו במאה ה-14. רוצים לנקום בגויים, והערבים הם הרי הגויים פה. נהיינו כל כך נקמנים ורעים. הייתי עסוק בזמן האחרון בהפגנות בעניין הזה אבל אפשר לדבר אל הקיר. "החבר שליווה אותי אתמול בקבלת הפרס, ד"ר ג'יי לביא, הוא משתיל לב. יושבים אצלו עשרות אנשים שמחכים ללב ואין, היהודים לא רוצים לתרום, איפה אהבת האדם היהודית? צריך אדם להיקבר עם הלב שלו? שטויות! אז היה שחקן כדורגל שבאמת מת בצורה נוראית, והיה חתום על אדי והמשפחה שלו שמעה רבנים וביטלה את ההסכמה שלו. למה צריך להמית בשם הדת? להפך. "כל הסיפור הזה כולו הוא מסע נורא אל תוך האופל, זה מה שקרה לנו פה. הם יושבים שם ומנהלים לנו את החיים. אלי ישי רוצה לגרש ילדים. מי הוא שיעמוד בראש עם ישראל? הוא פרימטיבי ואטום, זה עבד כי ימלוך. בטח שזה משגע אותי מפני שאני בכל זאת הייתי באותו רגע שבו קמה המדינה, אבל לא ידענו שתהיה המדינה הזאת כמו שהיא עכשיו תחת הנהגתו של נתניהו". במי אתה תולה תקווה? "אני מחכה לשלי יחימוביץ' שתרים את תנועת העבודה, היא היחידה שיכולה, שלא תיפול על הברכיים כל פעם שאיזה רב משתין עליה. יהודים זה לא רק רבנים, זה גם שפינוזה, קפקא ועגנון. אומרים שאנחנו מדינה מערבית ונכון יש לנו כלכלה מדהימה, אבל זה בגלל ש-150 או 200 אלף איש פה מחזיקים את כל המדינה. "כולם נפלו קורבנות לשיסוי ולפרימיטיביות של הרבנים. מה זה לכבד את המת? בתנ"ך יש 'מעפר באת ואל עפר תשוב', אין מילה על העולם הבא. היהודים העבריים הקדומים ידעו שיש חיים ויש מוות ולא עשו מזה עניין, לא קידשו את המוות". האם אינך חושש שבעקבות דבריך הקשים יקומו כוחות הטיהור ויבקשו לשלול ממך את הפרס משום שאינך מספיק נאמן למדינה? "זה יגיע אבל בינתיים אני אבזבז את הכסף. הרי מישהו כבר יגיד שאני אנטי ישראלי ומעורר אנטישמיות". פורסם ב" הארץ online" בשבת כ' באדר ב תשע"א