את נותנת לעבר להספג ברכות, להווה להתהוות בשלמות ולעתיד להחלם
הכל כל כך לאט ובנחת לידך, הפשוט נהפך לקסם
דקות שרציתי לשמור מפגישה ראשונה, תמיד מתחלפות בטובות יותר
חיינו התמזגו ממרחק לקרוב כל כך, אני חושב על פאר
מול השקיעה, כשהשמש בוהקת לקראת העלמות מדהימה
אנו עומדים ללא תזוזה, כמעט ולא נושמים, זהו יופי הבריאה
אוושת המים, ילדים רצים על שפת הים, עץ האורן הופך לצללית
ידיינו מריחות מנטה לימון ולבנדר, הדס זיתים ורימון
את אומרת להפוך את הטבע, האבנים החורצות ברגלינו לארמון
עומד, עניי עצומות, מחבק דמיון ולא רוצה לעזוב
עוד דקה מאוסף זכרונות, מעז לגנוב
Saturday, October 20, 2007
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment