שזורים

( המילים נכתבו לפני שנים, בטח יותר משלושים, תמימות)

זה, זה אשר נלחם ונופל
זה אשר עובד גם ביום אפל
זה אשר אושרו מועט
זה אשר רעב לפט
זה אשר מאמין באל
זה אשר אליו תמיד מתפלל

מתי, מתי ידע שלום
מתי יתגשם לו החלום
מתי משפחתו לא תרעב
מתי מאושרים יהיו ילדיו
מתי יחשוב רק על עצמו
מתי יהיה שמח ביומו

רק, רק עליו תמיד מדברים
רק בו תמיד דנים
רק אותו מזכירים בדוחות
רק סביבו ישנן שמועות
רק עליו יש מאמרים
רק בשבילו מגדילים תקציבים

והוא, הוא תמיד ממשיך להתפלל
הוא אף פעם לא מקלל
הוא אף לא מקרה סעד
הוא עם הממסד, תמיד בעד
הוא כזה שקט
הוא אף פעם לא מתקוטט

רבותיי, זה רק הוא
המחזיק את המדינה הזאת האביונה
שאותו לא מבינה אך בזכותו ממשיכה
ממשיכה לחיות בלי אויר, בלי כוח לחיות מוקפת וטבולה בשנאה