סימטה

כל כך הרבה אנשים סביבי והתרחקתי אך מקבל מאותם המון וחוזר והם מכל חיי ומודה אני, מודה.

חברות

נאלמות לי מילים נעלמות ויובל טפח ברוחב לב

נפתולי מילותיך ממקצעות העיברית, תמיד היה סביב מובי דיק ויודע

אני מזדקף בשל אותם אנשי ירושלים שמבין סמטאותיה הקיפו אותי

דומעות עיניי בגלות רחוקה ורכה כל כך

אוסף סביבי קהל מרחוק כל כך קרוב במסע מעגל ריחוף של חברותא

מביט לאחור קדימה מוביל קושי מחייב

נאחז באור שאנשיי מפיצים, שולחים אלי

ברעדה אנשיי אני מצהיר וליבי מפרפר

בטני מתקפלת ברטט פחד ממרחק מנתק

מילות תכתיבי בגעגוע למקום המרוחק הידוע השואב ואין תחתית

פיצ'י אוושת לב חדה ממרום ידיד קרוב, שלחת נישלחת

רועם באדמוניות כולך בלבן תום מעשי עשיר מאשיר

מעשייך ושירתך, רוחב כנפייך, מילות חכמים המיית חליל רועים בניגוניי חסידים

עיינך בי, מגיח מסימטה רחב לב עשיר חיוך. לרגלייך אני בגעגועים

איתי מסמטאות ירושלים לא תצא אבן שואבת רשת קרועה שסואה אך תתרקם באיתן

תתחבר באיתן לא אוותר אשוב למכורה אשוב למכורה אשוב

ריפיון נוח תמידי רפה יעלם מתחזק. לא ארפה מחבל אדיר

מושלך לעברי ובקצהו קשר עולם

ממקומי  מתחזק ומושך ונמשך מטפס ואמשוך ועוד

אין לי אות מלבד א' שלא כ"בראשית" אין אחור, לבד אני

ושם מחכים אוהבים, עריסת אמת ארץ בית

מה היה והבטתי לאחור שוב בזעם עצמי לריפיון לב ואתם אור מושך

יובל, בהנחייתו עברתי סדנת כתיבה. החמיא לי ששפתי כשפת מאיר אריאל וידע להוציא מילים שיכתבו.

פיצ'י, יהורם בן מאיר שאיננו איתנו כבר יותר מארבע שנים, אך נימצא תמיד. ליבי פועם כי קיבל אותי אליו ברוחב לב, בקרבה, בפשטות כה עשירה. חבר.

  

חבר: נקודותיים

אני כותב על שוטטות של שני זרים לגילוי צפונות הכלום החומרני לפני עשרות שנים. במרכז קניות קטן בצפונה של עיירת אוניברסיטה במרכז המערבי של ארצות הברית כרע ברך מוכר זריז לפניי מאוריסיו רוחס. ידידי הטוב שנירצח לאחר שנחטף שם בקולומביה ארצו. הוא התחתן לאחר שהסתובב בעולם. נפרדנו עם סיום הלימודים אך הוא לא שבע. יצא למסעות עולם.

 רצה להבין באירלנד למה אנשים כל כך אלימים בעבור דת. אצלינו אמר לי שידע שהמון חומר של עיתונות משחיר את החיים שהם בעצם רגילים. בבוגוטה, תמיד סיפר, אם תפנה לסימטה הלא נכונה השעון ילקח ממך עם היד או האוזן עם העגיל, אין ערך לכלום האמיתי, לערך החיים. מלבד הישרדות.

מה שמוריסיו אמר זה שזה כואב לו.

בחוות הניסיונות "נווה יער" קיבל הסבר על הכותנה ועיבודה, הכל ובצער לאחר שכל כך התרשם. אמר. אצלהם עדיין אוספים הכותנה ביד לשקים. כמו בימיי העבדות באמריקה בגלל העבודה הזולה והצורך לספק עבודה למיליוני אנשים עניים. 

מאוריסיו התחתן ונולד לו בן, שלח תמונות והיינו בקשר. אני כואב בליבי את החברות האמיתית הזו שלנו, של מאוריסיו ושלי. תמיד היה מגיע לחדרי ונאנח ומתפנק ומרגיש כל כך טוב אצלי. היינו ממציאים בילויים. בחיפה כשביקר הכי אהב לרסק פיירות טריים בבלנדר ולשתות תוך כדאי מיצמוץ של הנאה ונהנתנות. נראה שהכל היה מובן לו. הפשטות והיקר, העוני והעושר. בשניהם היה כמשקיף כבד ראש, כמנתח. היינו לוגמים ממיי האש Aguardiente, זיק קטן ואתה נידלק. זה היה בקבוק ענקי של ליטר מלבני עם פקק ותוית אדומים. שנינו התגעגענו לדברים שחשבנו שחסרים לנו, בטוח שלא דיברנו על להשאר ולהמשיך ללמוד, על לחיות בארה"ב. פשוט עד לשם לא דמיינו, לא דיברנו על בנות, דיברנו על בית. את החוסר הזה מואוריסיו מצא תמיד אצלי.

במול מאוריסיו רצה לקנות מגפיים לפניי נסיעת חופשה הביתה. הוא היה מבקר די הרבה בבית ותמיד חזר עם בקבוק מי אש ועוד דברים קטנים. האוטו שלו היה פיאט ספורט צהובה. במול הוא נכנס לחנות הנעלים היוקרתית, תמיד ידע לבחור ולהצביע על הסגנון, הנימוס, האוכל. לימד אותי על טיפים, לראות איכות, לאכול. שנינו לא היינו אכלנים רציניים. צ'ילי. מאוריסיו היה מעמיס חריף בהוד ועוד ומזיע עד דמעות ונהנה, עיניו צוחקות מצחו מים וכף ידו הימנית כמו משוט איתות מתנועעת מקיש אצבע באצבע, עוד ועוד חריף. בחנות המוכר מוציא כמה זוגות מגפיים בסבלנות, מציע גרביים עבות, דקות ופתאום כורע על בירכיו ועם אצבעותיו מלטף את הנעלים שלרגליי מאוריסיו ב  MINK OIL ומבריק אותן במטפחת ששלף מכיסו. המגפיים ניקנו גם השמן כמובן, אפילו אני קניתי ועדיין יש לי הקופסה שתכולתה משמשת לשימון והברקה של דבריי עור אמיתיים. נעליים או כובע בוקרים מאוסטרליה, חגורה מיוחדת של הילדים. עלה אז 1.09$ וכמובן תוצרת U.S.A.

בשיטוט כלום באחד מימיי הקיץ הגשומים כשהראות אפס, החלטנו לתדלק בשרות המלא, גשם זלעפות והבחור, הוא אדיב כרגיל ושואל אם למלא מלא ובאיזה סוג דלק והאם לבדוק שמן ומים. אנחנו מביטים אחד ברעהו ואומרים בטח, WHY NOT וכך הבחור בגשם זלעפות רטוב עד לתחתונים ויותר בודק וממלא ואדיב.

אני מודה למואוריסיו ומתגעגע אליו לתובנות שלו לעיניו הצוחקות. הוריו סיפרו שחטפו אותו וירו בו שבע פעמים, הוא נימצא בקצה השדה, ככה סתם מוטל.  

מִתְרַגֵּש

                                   

כִּי אֲנִי כּוֹתֵב עַל חָבֵר

כִּי אֲנִי כּוֹתֵב לְאַדְמוֹנִית

חָבֵר שֶׁמֵּת בְּשׁוּלֵי שְׂדֵה

אִשָּׁה שֶׁשּׁוֹלַחַת מִלּוֹת שִׁירָה

בְּנוֹ נוֹלָד לְעֹשֶׁר וְאֹשֶׁר

שְׁלֹשָׁה חוֹבֶקֶת הִיא

אָבִיו אֵינוֹ לְצִדּוֹ

אֲבִיהֶם אֵינֶנּוּ כָּךְ כָּתוּב

מִכְתָּב אַחֲרוֹן וּדְמָמָה

מִלִּים מִתְגַּבְּרוֹת מָנְּעִימוֹת

headphones in small letters

 פְּלִיטוֹת סוֹמֳּלִיוֹת מַגִּיעוֹת לְמַחֲנֶה פְּלִטִים, 440 ק"מ צְפוֹנִית-מִּזְרָחִית לְנֳיְרֹוֹבִּי

אֲנִי חוֹזֵר לְבְּלּוֹמָה לַיְּלָדִים וְלָאִשָּׁה

הָאָזְנִיּוֹת אוֹטְמוֹת אוֹתִי מֵהָעוֹלָם

עִם כֹּל הַסִּמְלִיּוּת הַזֹּאת

סוֹמֳלִיוֹּת מְכֹסוֹת פָּנִים

טְרוּפוֹת עְנִיִּם

מִתְרוֹצְצוֹת בּוֹהוֹת מְגִנּוֹת עַל יַלְדֵיְהֶן בּוֹטְחוֹת בְּאַף אֶחָד מִתְפַּלְּלוֹת לְדָקַת אֱמוּנָה לִתְשׂוּמֶת לֵב  חִיּוּךְ יָדַיִם פְּרוּסוֹת לְחַבֵּק לֹא מְגָרְשׁוֹת הוֹרְגוֹת מַסְבִּירוֹת מִתְנַצְּלוֹת מְבִינוֹת וְשׁוֹלְחוֹת הָלְאָה אָנוּ עוֹשִׂים זֹאת אָנוּ עוֹשִׂים זֹאת אָנוּ עוֹשִׂים זֹאת

וְעָבְרָה דַּקָּה עוֹד דַּקָּה עוֹד דַּקָּה

עַד אֲשֶׁר שָׁמַע חוֹזֶה אֵת הַדְּפִיקָה

הֲהָא

לְפִיכָךְ מוּסָר הַשְׂכֵּל מִי שֶׁנִּדְפָק פַּעַם אַחַת אֵינוֹ יָכֹל לְהִגָּמֵל מִזֶּה

מּוֹשִׁטִים חֶבֶל וְאֵינוֹ מְחוֹזֲּק לִכְלוּם

הָסּוֹמָלִית עַל פִּי תְּהוֹם בְּשִׁנֶּיהָ אוֹחֶזֶת

With headphones on my ears

Isolated from the world

Meier Ariel

Yosi Banai

Arik Lavi

Jimmy Hendrix

Jim Morrison

Johnny Cash

Nostalgia

My father told me

About

Sunny days

Sweat and tears

Broken dreams

Misleading clichés

Now you have air conditioning

Push a button its all in your card

Past is an illusion trust my ached back

It was muddy like hell

Fire hot the Red Sea beneath

 The Ink Flag

We decide

But do not get it