'הוֹפֵךְ אֲדָמָה' שִׁירַת הַקִּלְּשׁוֹן

 חורש שדה זרוע מחפש רינה לכפר על בכי

מותח חזה בכתפיים רפויות מדבר מילים חזקות

יודע צופה למרחב עיניו והם "לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ: כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם"

שוקל במד זעיר כובד רב עשור ועוד רבים הם

שדות ירוק גְּבוּרְיֶיִ עד לאופק חול "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם" אמר לי מרגלים ושבטים רגלם לא דרכה

הפוך חלום ארץ "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"