שלוש נקודות

מה יכול להיות יותר נחמד מבוקר על שפת הים,קצת מים,פירות,הבגד ים עלינו,יש המון חניה.כל שנותר הוא לחבק את הגלים ולזנק לקצף הלבן.האוטו נעול והופ,המפתח לכיס הבגד ים...וכבר אנו מסתערים לתוך המים הנעימים,שופעי חיוכים,כך עוד ועוד עד ששלומית אומרת"די,כבר יש לי עור ברווז"וזה מה שקרה,אולי חוץ מבטן קטנה מתהפכת...המפתח היה,כן היה בכיס הבגד ים,הפכנו הכל ואין,אין...עליתי לסוכת המציל,מודה באשמת הרשלנות ולא מתנחם בתשובה.בים כזה גלי אפילו נס לא ישחק כאן...טלפנתי לחברה,המפתח ספר בכספת,אצל בעל הבית החרד במלון בירושלים ואפילו אם כן,מי הים יחסלו הקוד האלקטרוני ועוד אפילו הכל יקרה מחר ואז זה יעלה ויעלה,אין ביטוח(עוד שלוש נקודות...).טוב לפחות נשתה קפה טוב או שייק פירות קטן,יאלא,יאלא.וכבמטה קסמים הזמן כמו מאט עצמו,המלצר בא והולך ,לוקח הזמנה ולא חוזר ואני פתאום רגוע,משוחחים...סתם.האדם שאיבד את מפתחות מכוניתו ,נא לגשת לסוכת המציל וכך פעמיים ברמקולים רוחשים,טסתי.ושלומית אחרי שאקח הסנדלים ואגיע יותר מהר,זה היה מהר.בית קפה,סוכת מצילים.בלי מרחק בניים.זקן המצילים,אומר וחוזר ואומר"בטוטו הסיכוי ברור יותר",בחורה נחמדה דרכה או הרגישה במפתח והביאה האבדה לסוכת המציל,נו...זה לא שווה שלש נקודות