רָצוֹן

קָרָאתִי שִׁיר רָטוֹב
שֶׁל בֵּין הִתְרַגְּשׁוּת לְיַד
זוֹ הַזּוֹחֶלֶת לְאוֹרֶךְ גּוּפְךָ
הַמְחַפֶּשֶׂת בְּמוֹרָד גּוּפְךָ
אֶת חִיבּוּר הַבֶּגֶד עִם מַגָּע הָרַכּוֹת
סוֹף עֶצֶם הַזָּנָב וּתְחִילַּת עוֹנֶג הַיַּשְׁבָן
בְּרִיחוּף הַמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁעוֹת
עַל גַּבִּי פְּלוּמָה שֶׁל עוֹד וָעוֹד
בְּתִקְוָוה שֶׁל שְׁנִיִּים לְיוֹתֵר מִקִּרְבָה
בְּרָצוֹן שֶׁל שְׁנִיִּים בְּרֶגֶשׁ לְהוֹדָיָה
שְׁנִיִּים מְלֵאִים בְּשִׁיר פָּשׁוּט לִכְאוֹרָה

בערוב יום

שיש צר חברוני, שמן זית בתול לטוב, שמן סויה סתם לטיגון
מניח ידיים ברוחב הכיור, בוהה במייבש כילים עתיק, תלוי, חבוט, מוסתר
לוקח בצל ענק, מפשיט בעדינות קומבניזון חום שקוף למחצה אך קודם
בהחלטיות קוטם את שני צידיו, כאילו סגר חשבון
חצי לימון טרי צהוב חתוך לשמונה מחכה, עד שהבצל ישחים
עם עגבניות שרי משוסעות לשניים, מוסף ומתבלבל במחבת
ביצים מתפצחות מעל ובאש נמוכה הופכות לאגם לבן עם שתי שמשות צהובות
סלט
פרוסות לחם קימל של ריח אדמה חרושה
מתיישב ובאיטיות מניח כוס תה, מחייך לזיתים מקומטים
אח

שקיעה/ זריחה

לעיתים פשוט בא לך להיות גס
לחספס את המציאות העכשוית הנכונה שלך
בפניהם
להעיף היסוסים לפרק את הבטן התפוסה
בפניהם
שהקיא ומיצי הקיבה הצורבים ישפריצו
בפניהם
אך לא, פסיק, הכל ניבלע בפנים
אתה בוהה בשלך בטישטוש וממשיך
ופתאום הטוב מפציע בהיר וברור
הפצע שנדחק נעלם וזרועות ולב ניפתחים
לקיים
לטוב
את השאר כבר ראינו והבנו