שַׁד

אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל הַמָּסָךְ וּמְאַבֵּד אֶת הַיְכֹלֶת, סוֹפְרִים כּוֹתְבִים עַל כָּל דָּבָר וּמוֹחֲקִים הָמוֹן, עַל פְּתָקִים

איך הָאָדָם מַגִּיעַ

אֵיךְ  יָכֹל אֶחָד לְאַחַת

שִׂיחָה שֶׁל פַּעַם מְשַׁחְרֶרֶת גַּעְגּוּעַ, תִּקְוָה נִתְלֶת בְּעוֹד, שִׁחְזוּר נְעִימוֹת נֶאֱבֶדֶת

עוֹמֵד וְצוֹפֶה

סוֹפֵר מִלִּים נִמְחָקוֹת תּוֹהֶה לְתִקְוָה

מִתְבַּיֵּשׁ