Tuesday, June 24, 2014

סימטה


כל כך הרבה אנשים סביבי והתרחקתי אך מקבל מאותם המון וחוזר והם מכל חיי ומודה אני, מודה.
חברות
נאלמות לי מילים נעלמות ויובל טפח ברוחב לב
נפתולי מילותיך ממקצעות העיברית, תמיד היה סביב מובי דיק ויודע
אני מזדקף בשל אותם אנשי ירושלים שמבין סמטאותיה הקיפו אותי
דומעות עיניי בגלות רחוקה ורכה כל כך
אוסף סביבי קהל מרחוק כל כך קרוב במסע מעגל ריחוף של חברותא
מביט לאחור קדימה מוביל קושי מחייב
נאחז באור שאנשיי מפיצים, שולחים אלי
ברעדה אנשיי אני מצהיר וליבי מפרפר
בטני מתקפלת ברטט פחד ממרחק מנתק
מילות תכתיבי בגעגוע למקום המרוחק הידוע השואב ואין תחתית
פיצ'י אוושת לב חדה ממרום ידיד קרוב, שלחת נישלחת
רועם באדמוניות כולך בלבן תום מעשי עשיר מאשיר
מעשייך ושירתך, רוחב כנפייך, מילות חכמים המיית חליל רועים בניגוניי חסידים
עיינך בי, מגיח מסימטה רחב לב עשיר חיוך. לרגלייך אני בגעגועים
איתי מסמטאות ירושלים לא תצא אבן שואבת רשת קרועה שסואה אך תתרקם באיתן
תתחבר באיתן לא אוותר אשוב למכורה אשוב למכורה אשוב
ריפיון נוח תמידי רפה יעלם מתחזק. לא ארפה מחבל אדיר
מושלך לעברי ובקצהו קשר עולם
ממקומי  מתחזק ומושך ונמשך מטפס ואמשוך ועוד
אין לי אות מלבד א' שלא כ"בראשית" אין אחור, לבד אני
ושם מחכים אוהבים, עריסת אמת ארץ בית
מה היה והבטתי לאחור שוב בזעם עצמי לריפיון לב ואתם אור מושך

יובל, בהנחייתו עברתי סדנת כתיבה. החמיא לי ששפתי כשפת מאיר אריאל וידע להוציא מילים שיכתבו.
פיצ'י, יהורם בן מאיר שאיננו איתנו כבר יותר מארבע שנים, אך נימצא תמיד. ליבי פועם כי קיבל אותי אליו ברוחב לב, בקרבה, בפשטות כה עשירה. חבר.



  

No comments: