זֶהוּ שִׁישִּׁי

פָּשׁוּט הוֹלֵךְ עִם מִטְעָן כְּבָר עֲרֵמוֹת שֶׁל זְמַן

נֵעָלֵם מֵעַצְמִי מֵרָחוֹק בָּאֱמֶת טַלְלֵי עָשָׁן

מַבְטִיחַ לִמְרוֹחַ עַל פְּנֵי דַּף מִילּוֹת כָּלְשֶׁהֵן

מַחְשָׁבָה דֵּי מִתְרוֹקֶנֶת דִּמְיוֹנוֹת בְּשֶׁלָּהֶם

בּוֹדֵק אֶת עַצְמִי דֵּי מַזְנִיחַ הַפֶּרֶק הַהוּא

מַבְחִין שֶׁנִּתְקַע עַל מַסְלוּל שָׁטוּחַ כָּלְשֶׁהוּ

הָאֱמֶת מְעוּנְיָין לְהַחְנוֹת טְרִילְיוֹן שָׁנִים לִמְנוֹחָה

יוֹרֵד מִפַּרְשָׁנוּת שֶׁל נֵבִירָה בְּזֶה רַק חוֹסֶר בְּרָכָה

מַצְדִּיק עַצְמִי אוּלַי גֵּאֶה עַל לְקִיחַת הַכֵּן

אֲפִילּוּ יוֹדֵעַ שֶׁהֲלִיכָה בַּשּׁוּלַיִם מִתְקַנֵּא בְּאוֹמְרֵי אָמֵן