Friday, December 7, 2007

שירה במדבר

אני יודע שאנו
עוד לא כל כך נאהבים
אוהבים
או בכלל
מכירים
אך אם היינו
לא שמתבזבז הזמן
יש ממנו המון
אך כך הייתי בא אלייך
ומספר
או ביחד היינו חוזרים
ובהתלהבות מתחלקים
ובאושר מתחבקים
כי לסוף שבוע כזה
הספיקו
השמים
שלהם בטח
כתבו המון שירים
הספיקו גם כמה
שמהם היו המון
חיבורים
הספיקו אנשי רוח
שריגשו
אותי
מלאו
אותי
הספיק הוד המדבר
סיפור המקום
השלווה והשקט
האושר
האוויר
שם
חיברתי לך המון
מילים
זו בזו ועוד
אך
מפזור רוחי
רובן פרחו להן
מיעוטן
נשזרו
ואני רוצה שתאמרי
כי יודע אני
שחלק מהן
אלייך הגיע
וחשבת עלי
כך בהיסח הדעת
מבלי להבין
וחיוכך חמק
אני רואה אותו
עכשוו
תמיד

Sunday, December 2, 2007

more

I am getting excited
Butterflies in my belly
The mountains are parted
I am out of my daily
The desert is open
Words like stream
So soft it is spoken
I touch her, a dream
Music of Latin songs
We all floating above
Rhythm, for love she longs
Peace, olive leaf, one dove

Sunday, November 25, 2007

Jerusalem

Jerusalem of spectators and those who pursued the answer
Jerusalem praises you for nothing, always ready for tension
Seems so rigid and grandeur, embraces you and you want to leave
We all love and call her our City
Enemies
Carries memories, Wall, Dome, Grave
Synagogues, Mosques, Churches
Pilgrimage

Saturday, November 17, 2007

תחנה מרכזית העיר העתיקה בירושלים

הפעם קטע זה נושא מסר מאוד אישי שיש בו הרבה זכרון, געגוע ואהבה
קוי 70 סניף טבעון, בשביל רבים מאיתנו לא היה רק מקום עבודה, מקום
של בית
אם נולדנו אליו, עבדנו בו, או משום מה עזבנו, תמיד היה כמשפחה
ופתאום אין
כטבעוני תמיד ועכשיו מירושלים, לא יכולתי לפסוח על תמונה זו
אודה לכם על תגובה ותמונות מטבעון, שלכם גיל.
ב16/01/2022 אני מוסיף ??? כמה לא ידעתי לא הבנתי אייך טרפתי כלפיי החיים אייך אובדות מילים.

Posted by Picasa

Friday, November 16, 2007

לאחר כניסת השבת

נמצא על פסגת העולם
ירושלים
יכול לתלות את כל משאלותי
על חודו של הסהר
בתחילת חודש כסלו
לכוון החוף מרחוק
תל אביב
השמש שוקעת בצבעים מדהימים
פסי עננים מוארים
באדום בכתום בקצת אפור
תכלת ולבן
תקווה
הסתיו נסוג לאחור
ערב נעים וחמים
עוד יומיים יחזור
הגשם

Monday, November 12, 2007

שזורים

( המילים נכתבו לפני שנים, בטח יותר משלושים, תמימות)

זה, זה אשר נלחם ונופל
זה אשר עובד גם ביום אפל
זה אשר אושרו מועט
זה אשר רעב לפט
זה אשר מאמין באל
זה אשר אליו תמיד מתפלל

מתי, מתי ידע שלום
מתי יתגשם לו החלום
מתי משפחתו לא תרעב
מתי מאושרים יהיו ילדיו
מתי יחשוב רק על עצמו
מתי יהיה שמח ביומו

רק, רק עליו תמיד מדברים
רק בו תמיד דנים
רק אותו מזכירים בדוחות
רק סביבו ישנן שמועות
רק עליו יש מאמרים
רק בשבילו מגדילים תקציבים

והוא, הוא תמיד ממשיך להתפלל
הוא אף פעם לא מקלל
הוא אף לא מקרה סעד
הוא עם הממסד, תמיד בעד
הוא כזה שקט
הוא אף פעם לא מתקוטט

רבותיי, זה רק הוא
המחזיק את המדינה הזאת האביונה
שאותו לא מבינה אך בזכותו ממשיכה
ממשיכה לחיות בלי אויר, בלי כוח לחיות מוקפת וטבולה בשנאה