רֶוַח

אֲנִי רוֹצֶה לָשִׂים הָמִישְׁקַפָיִם שֶׁלָּהּ וְלִרְאוֹת אוֹתִי

לְרֶגַע, לְיוֹם, לְיַד פֶּרַח, בַּמִטָּה מֻקְדָּם בְּבֹקֶר

גַּם אוֹתוֹ חָבֵר שֶׁאַחַר כָּךְ וְלִפְנֵי

הַשָּׁכֵן שֶׁזַּעַם

הַכַּלָּה כֹּל כָּךְ שְׂמֵחָה, גָּלוּ לִי אֶת מַרְאִי

בֶּטַח יֶשְׁנָן מִלִּים רַבּוֹת, מַרְאוֹת רַבִּים

רֶגֶשׁ שֶׁכְּמוֹ גַּלִּי הַיָּם

לְעַמּוּד מֵהַצַּד וּלְהַשְׁקִיף

שיר הלל לאותם גיבורים לאותם מצבעים על אותם

סיפורי שואה, מלחמה, שאלה מכורסת הקורא מאוזניות המאזין

להבין

לשאול

לזכור

לדעת

לחיות

פּוֹרֵחַ

אֲנִי סוֹעֵר, כְּתֵפָיִם גְּבוֹהוֹת, תָּפוּס

בֶּטֶן קָשֶׁה, שִׂנְאָה, צַעַר, כַּעַס, תִּסְכּוּל

אָדָם הוּא אָדָם

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ בְּשָׁמַיִם כְּחֻלִים, פִּסַּת עָנָן

צִיּוּץ צִפּוֹר, פֶּרַח, צְחוֹק, עָלֶה יָרֹק, רֶגֶב טָרִי

חִיּוּךְ תִּינוֹק, מֶרְחָב מַיִם, וָאדִי, עַמּוּד בַּסֵּפֶר

הַכֹּל נִרְגָּע, עָלֶה קָמֵל רָוֶה בְּמַיִם

גַּעְגּוּעַ

אָהֲבָה מַגְשִׁימָה עָצְמָה לְחֲלוֹמוֹת מֹוֹמְצָאִם

יְשִׁיבָתַה הַזְּקוּפָה בְּחִיּוּךְ מַזְמִין מְפַרְגֵּן

שִׂמְלָה רְחָבָה וְחֻלְצָה שֶׁתָּמִיד לְבָנָה

דִּבּוּר חְסכוֹנִי מֵשִׁיט יֶדַע מְכַוֵּן

בִּקַּשְׁתָּ עוֹד וּבָלַמְתָּ בְּשֶׁטֶף מִלִּים

חֹדָשִׁים אֲרֻכִּים שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם

רִיקוּד אִטִּי שֶׁנִּגְמַר בְּחִבּוּק שֶׁנִּגְמָר

רצון

 

מֵהַקֹּר הַזֶּה הַיָּפֶה הַנָּקִי הֶחָשׁוּךְ הַמְדַכֵּא לְלֹא פְּסִקים שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק וּמֵרִים וּמוֹרִיד לְלֹא מַשּׁוֹא אֲנִי מַבְטִיחַ לְעַצְמִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אוּלַי לְכַמָּה אֲחֵרִים שֶׁאֲנִי מוֹדֶה לָהֶם לִכְתֹּב עוֹד וְלַחֲזֹר וְלִכְתֹּב. זֶה פּוֹתֵחַ זֶה אֲנִי

 

 

 

לרגעים מעטים

Anonymous said...

בַּאחרון שלך בַּבּחירה, בְּנחלאות, בִּירושלים,

כשישבנו בקפה, גיל עם בתיה אחת וּשתים,

פעמיי לדרך שמתי, בארבע אחר הצהרים.

פקק של סוכות עיכב, לפתע פּיק ברכיים,

בַּגיל שלי, שיגיון קטן, בֵּאחרון שלך.

לפניי שנתים ורק עכשיו ראיתי... חוסר ידע בנבחיי או

מי

עכשיו זה חשוב אולי

להשארות

להחלטה

לרצון

להמצא

להמצא

להעזר,

כן.

שַׁד

אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל הַמָּסָךְ וּמְאַבֵּד אֶת הַיְכֹלֶת, סוֹפְרִים כּוֹתְבִים עַל כָּל דָּבָר וּמוֹחֲקִים הָמוֹן, עַל פְּתָקִים

איך הָאָדָם מַגִּיעַ

אֵיךְ  יָכֹל אֶחָד לְאַחַת

שִׂיחָה שֶׁל פַּעַם מְשַׁחְרֶרֶת גַּעְגּוּעַ, תִּקְוָה נִתְלֶת בְּעוֹד, שִׁחְזוּר נְעִימוֹת נֶאֱבֶדֶת

עוֹמֵד וְצוֹפֶה

סוֹפֵר מִלִּים נִמְחָקוֹת תּוֹהֶה לְתִקְוָה

מִתְבַּיֵּשׁ