סגור

בהילוך יותר אטי מתקדם לאט
כמעט נעצר, נבלם מרצון
בין חומות בסמטאות
נלחץ בחדשות לא מושמעות
מעצמו אנוש מתפרנס מחליט
לא יעזוב ובטוח שירצה את מעשיו
לעשות
ברשות עצמו
לקח זמן להבין שההליקופטר נימצא בשמיים תמיד
זעם הסירנה למען פריצי תבל
לו זה לא סימן דבר
מהומה, לא
זעם, לא
הדר או התרגשות, בטוח שלא
חשב על זה בפיתולי וואדי ערה
עבאד שמשקיף שנים עם אבותיו
מאותה גבעה
רואה
שיירות
מזדחלות
צבא של תורכי, של בריטי, של קאוקג'י, של יהודי
עכשיו זה ישראלי
נוסעים לצפון לתפוש שבת
חוזרים למרכז, לחוצים
הגבולות חוצים גבעות שתמיד שם
לעולם